יקי קום: לא או־או אלא גם וגם

האדריכל יקי קום, שעיצב מחדש את אזורי ההסעדה והחללים הציבוריים בבניין המשרדים של חברת פיליפס בחיפה, מספר שהאני מאמין שלו עוסק בגיוון ובמתן אפשרויות בחירה

כשיקי קום החל ללמוד אדריכלות במרכז האקדמי ויצו חיפה, זה היה אחרי שעזב את לימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה. לדבריו, הוא הבין מהר מאוד שזה לא בשבילו, ״למרות שעם הזמן הבנתי שיש המון פסיכולוגיה באדריכלות״, הוא מספר בחיוך. כיום הוא עומד בראש קוםאדריכלים, ״משרד צעיר, שונה בראש שלו״, שפועל במרכז הכרמל בחיפה. ״העובדים מגיעים מרקעים שונים: עיצוב פנים, הנדסה ואדריכלות. אני לא מחפש שטנץ ומעדיף מגוון שיוצר שיח מעניין שפותח אפשרויות. כל אחד מביא לשולחן ארגז כלים קצת שונה״.

המשרד מתעסק בשני קני מידה: עירוני, תב״עות, בנייה רוויה, התחדשות עירונית; ועיצוב ואדריכלות לבתים פרטיים ודירות, משרדים ומסחר. ״המהות של אדריכלות היא גיוון, היכולת לעסוק בכל קנה מידה. זה לא משנה אם זו התחדשות עירונית או בית למשפחה; זה פשוט עניין של קנה מידה, והמשחק הזה מרתק כי הוא כולל טקסטורות, צבעים, חומרים ועוד״.

לאחרונה סיים קום לתכנן ולעצב מחדש את אזורי ההסעדה והחללים הציבוריים בבניין המשרדים של חברת פיליפס בחיפה. ״המבנה נבנה לפני עשר שנים אבל הייתה בו תחושה מיושנת, שלא מבטאת את הלך הרוח החדשני והדינמי של החברה. התכנון הישן לא הכיל את מגוון הפתרונות להם העובדים זקוקים,  המטבחונים היו מאוד קטנים, הקפיטריה הייתה לא נוחה ולא נעימה לישיבה עם דלפק ישיבה ארוך שלא עודד אינטראקציה, מי שחימם אוכל במיקרו הפריע למי שרצה להכין קפה וכן הלאה. הנהלת החברה ביקשה לייצר חללים יותר דינמיים, אנושיים, כאלה המעודדים אנשים ליצירה ולמפגש, הגדרה זו היתה נקודת המוצא לפרויקט״

למרות המבנה הסימטרי של קומות המשרדים – בכל צד של כל קומה הייתה קפיטריה זהה – קום הציע שלא לשכפל את העיצוב בתכנון החדש. ״אנחנו חיים היום בעולם אחר, מבינים שהעובד נמצא במשרד המון שעות מול המחשב ובפגישות, ומכיוון שהאני מאמין שלי עוסק בגיוון, במתן אפשרויות לעובד, אני אוהב לקבוע כמה כללי משחק ולתת לעובד לקבוע באיזה מהכללים הוא בוחר להשתמש״.

כך, בצדו המערבי של המבנה שפונה לים, קום יצר תחושה אורבנית שהתאפיינה בסקלה צבעונית של אפורים ושחורים, עם כיסאות בר ושולחנות שמאפשרים חיבור ביניהם. בנוסף יצר לאונג׳ שמחבר בין המסדרון לקפיטריה, שם הכניס ספות, עמדות הטענה למחשב ומחיצות עגולות שמשלבות חומריות שונה של שעם, בד, לוח מחיק, זכוכית וחומרים טבעיים.

בצד המזרחי של הבניין, שמשקיף לנוף פחות אטרקטיבי, יצר איזורי ישיבה נמוכים יותר שמאפשרים אף הם חיבורים. ״המטרה שלי הייתה לאפשר, ליצור מגוון: חומרי, אדריכלי, צורות ישיבה ועוד. הבחירה היא לא או־או אלא גם וגם: לפעמים בא לי לשבת מול הנוף ולבהות, ולפעמים אני מחפש מקום אינטימי שמאפשר לשבת בשקט ולחשוב״.

בחללי ביניים שהתבקש לעצב מחדש בכל קומה המשיך קום בקונספט עיצובי דומה, ויצר בר בשילוב מחיצות מתכת עם פרופיל בלגי, זכוכית, פרקט ומשטחים מסדרת הבטון של אבן קיסר, שבהם עשה שימוש גם בקפיטריות המחודשות. ״אני משתמש המון באבן קיסר: אני אוהב את המוצר, את החומריות שלו, את המראה הטבעי. גם במטבח בבית שלי השתמשתי במשטח מסדרת הבטון: הוא יפהפה ועמיד. כשאני משתמש באבן קיסר אני יודע שאחריות זו אחריות, שיש למי לפנות.זו חברה עם ותק, שפועלת הרבה שנים בשוק, עם בקרת איכות ברורה וקו איכותי של משטחים; יש משמעות לדברים האלו״.