חקוק באבן – חני ואמיר חזק

״חקוק באבן״ היא פינה קבועה בבלוג אבן קיסר, שמארחת בכל פעם אנשי מקצוע מתחום האדריכלות והעיצוב המשיבים על שאלון זהה. והפעם: חני ואמיר חזק

חני ואמיר חזק הקימו את סטודיו חזק, שעוסק בעיצוב פנים במגוון תחומים, מבנייה פרטית ועד לפרויקטים מסחריים וציבוריים. לפני כן חני למדה עיצוב ב־FIT (המכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק), ועבדה לאחר מכן כעצמאית. אמיר למד עיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון, בהמשך השלים את לימודיו לתואר אדריכל באוניברסיטת אריאל, והיה שותף במשרד אלרואי חזק אדריכלים.

בכל כמה שנים השניים מרחיבים את יריעת התכנון ומתמקצעים בתחומי עיצוב חדשים, בכוונה לשמור על אנרגיית התחדשות תמידית והרחבת האופקים. גישה זו היוותה אבן יסוד מתחילת דרכם והובילה לעיסוק בלתי פוסק במחברים מבניים וחומריים, שמהווים קו מקשר או מרכיב שמופיע בכל פרויקט ובכל קנה מידה: מגופי תאורה ודוכני מכירה ועד לסטים של תכניות טלוויזיה. כך, חלק בלתי נפרד משטחו של המשרד משמש לסדנת עבודה שמאפשרת לבחון את הפרטים שהסטודיו מתכנן בעזרת בניית מודלים מהחומרים המקוריים.

אבן דרך

אנו זוג בחיינו, ולאורך כל היכרותנו שיתפנו פעולה בפרויקטים שונים גם כשהיינו במסגרות שונות, אך הרגע המשמעותי בקריירה שלנו היה כשהבנו שהתוצאות הטובות ביותר הן הפירות של עבודתנו המשותפת. שנינו חולקים משיכות ואהבות אסתטיות, אהבה לבנייה וליצירה פיזית, ואת אותו הערך של מסירות לעבודה ולפרויקט. העבודה ביננו פורייה יותר, ויחד אנחנו השדרוג של עצמנו. המשרד שלנו הוא כמו רכב דו מנועי: חדשני יותר וחזק יותר מלחוד.

אבן נגף

אנחנו עוסקים בפרויקטים בקני־מידה שונים, ובפרויקטים שיכולים להימשך מספר שנים – שבהם המרחק בין הרגע שבו מוחנו קדח על עיצוב ותכנון, לרגע שבו נעמוד ונתבונן על התוצאה הסופית, ארוך מאוד – קשה לשמר את ההתרגשות של תחילת התכנון. לעיתים, ככל שהזמן חולף, נתקשה להזדהות עם מחשבותינו הראשוניות. לכן, בפרויקטים מסוג זה, נשאף לשקוד כל הזמן על הוספת שכבות תכנוניות חדשות, כמו גם על עיסוק בתוספת ובליטוש הפרטים או הפריטים. כל זאת רק כדי לשמר את אנרגיית היצירתיות המאפיינת את שלבי תחילת הפרויקט.

אבן חן

קשה לבחור פרויקט מועדף אחד, זה כמו לשאול איזה ילד מהילדים שלך אתה הכי אוהב. עם זאת, תמיד נתמלא התלהבות מפרויקט המכיל פוטנציאל לחיפוש אחר פתרונות ייחודיים, ש״מאלצים״ אותנו להיכנס לסדנה כדי לרקוח את אותו פרט או מודל רק בעבור אותו פרויקט.

בפרויקט ממילא לגאסי, הממוקם בחלקה האחרונה בשכונת ממילא שמשקיפה לחומות העיר העתיקה, התבקשנו לעצב תשע מבואות כניסה זהות לשלושה בניינים. חיפשנו פרשנות לסגנון הירושלמי ושאפנו לשלב בין חומריות וצורניות בהתאם לאותה פרשנות, אך את השוני בין המבואות מיקדנו סביב הסיפור של ירושלים. בכל מבואה מפרידה משרביית מתכת בין קומת הכניסה לקומה א׳, בכל כניסה נחרט סיפור אחר שבו מוזכרת ירושלים מהמקורות, וכל בניין מייצג תקופה אחרת.

אבני בניין

לבוא רעננים לפרויקטים. להביא את הידע, את הכישרון ואת הניסיון שצברנו במהלך השנים, ובעיקר המון דפים ריקים כדי למלא אותם מחדש. אנחנו רואים חשיבות גדולה להבנה שכל הלקוחות שלנו יחודיים, ואנו תמיד שואפים לזהות ולהבין את אורחות חייהם, את הסגנון, את הצרכים, את המנהגים – והחשוב מכל – את הכמיהות שלהם.

תמיד נזכור שלכל מקום יתרונות ואילוצים המבדלים אותו, ושלכל חלל פרופורציות יחודיות שיש לחקור ולהבינן, על מנת למקסם את הפוטנציאל הגלום בו. תמיד נחפש בשלבים המוקדמים כיצד להפוך את אילוצי המקום למחוללים ולא מעכבים. ולבסוף, מבחינתנו חשוב להדגיש שלקוח שבטוח בתובנותיו ובידיעותיו העיצוביות עדיין צריך הכוונה, ואנחנו שם כדי לעזור לו.

אבן החכמים

בעניין מקורות ההשראה אנחנו די דומים, אבל שונים: אנשים מעוררי השראה הם רבים וצצים כל יום בכל עבר ובאמת קשה לצמצם את הבחירה. חני גדלה עם אחים מתחום האמנות (מוסיקה, תיאטרון) כך שהמוסיקה והדרמה נוכחים בחייה מאז ומתמיד. זאהה חדיד, פיליפ ג׳ונסון, חרירי את חרירי, פיליפ סטארק, קארים ראשיד, ביורק ורו־פול הם אנשים מעוררי השראה שנכנסים לאותה הקטגוריה שהיא אוהבת כל כך: ססגוניות וטוטליות (צורנית, חומרית, מחשבתית ורוחנית), חופשיים בפריצת גבולות לכדי פנטזיה.

אמיר התמלא פליאה כבר בילדותו למראה המקדחה הידנית שאביו הביא לו מארגז הכלים הביתי. השילוב בין איכות ידית העץ והמנגנון המכני המתכתי והמדויק עוררו בו עניין רב, ועד היום הוא נפעם מכל יוצר המשלב באופן יחודי ויצירתי מספר מרכיבים וחומרים יחדיו, ויותר מכל מעבודותיו של האדריכל קרלו סקרפה, שיכולותיו היחודיות בשילוב חומרים אפשרו לו ליצור חללים עוצרי נשימה ובעלי עושר סיפורי.

אבן פינה

אנו מוצאים עניין רב בפרויקטים שבהם אפשר ליצור חוויה עיצובית ערכית, כחלק מרעיון שנולד ספציפית לפרויקט כלשהו. בפרויקט סנטרל בבאר שבע שבו נבנים כ־17 מגדלים סביב פארק שכונתי ירוק, מצאנו כי הירוק הטבוע בלב בירת הנגב המדברית מתנהג כנווה מדבר, וכחלק מהבחנה זו עיצבנו את מבואות הכניסה כתווך בין החומריות המדברית החולית לחומריות הפארק הירוק. המבואות מעוצבים כמעבר מחומריות חולית ומינימליסטית לחומריות פורייה.

אנחנו מגלגלים את האבן לטל גולדשמיט פיש

מבחינתנו מעבר להיותה מעצבת מוכשרת מאוד, אנו אוהבים את האומץ שבו היא מזככת את הקונספט כמו גם את האופן שבו הקונספט בא לידי ביטוי בתוצר הסופי.