חקוק באבן – אלכס מייטליס
3 דקות קריאה
לאחר שסיים את לימודי במחלקה לאדריכלות בבצלאל, המשיך אלכס מייטליס ללימודים בבית הספר לאדריכלים ה־AA בלונדון. את הקריירה שלו החל אצל האדריכל הבריטי ריצר׳ד רוג׳רס ולאחר מכן עבד סטודיו של רון ארד. לפני 25 שנה, בשנת 1993, חזר לארץ ופתח משרד משלו, שמתאפיין בעיצוב טוטאלי ועוסק בכל תחומי העיצוב והאדריכלות: תכנון, עיצוב פנים, עיצוב נוף, עיצוב רהיטים, עיצוב כלים, עיצוב תכשיטים, מיתוג וכן האלה.
בין הפרויקטים הידועים של המשרד אפשר למצוא מסעדות כמו מסה וקוואטרו בתל אביב, הפקולטה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון וכל הסניפים של רשת המסעדות Ottolenghi בלונדון. כיום מייטליס מחלק את זמנו בין לונדון לתל אביב, והמשרד – שכולל עשרה עובדים – מחלק את זמנו אף הוא בין פרויטים בארץ לפרויקטים בחו״ל, בערים כמו ניו יורק, לונדון, פירנצה, מוסקבה ועוד.
העבודה אצל רון ארד הייתה בית הספר הכי גדול שלי: ממנו למדתי את היכולת הטוטאלית שמאפשרת לעצב כל אוביקט. כאדריכלים, צורת המחשבה שלנו מספיק רחבה כדי שנוכל להשליך אותה על כל אוביקט, ללא קשר לקנה מידה: כדי לעצב מגדל בן 100 קומות או משקפיים אנחנו נדרשים לאותה מחשבה יצירתית.
דווקא כשאני מגיע לפרויקט שאף פעם לא עשיתי, אני מרגיש שיש לי הרבה יותר מה לתרום. בשנים האחרונות מחפשים התמקצעות, אבל הפרויקטים הבולטים שלי הם אלו שאני עושה בפעם הראשונה: הזווית החדשה מאפשרת לי לתרום הרבה יותר. אנחנו עובדים כרגע על עיצוב פנים של בית חולים לחולי אלצהיימר בשכונת עג׳מי ביפו. איך אתה מוצא חסד במצב הכי נורא? איך אתה יוצר חסד? איך אתה מתמודד עם קהל כל כך שונה וצרכים מאוד בסיסיים, כשהנראות היא לא העיקר.
וילה שעשיתי בסביון שעשינו בה הכול: מהגינה דרך הבניין, עיצוב הפנים, הרהיטים; הכול נעשה במיוחד לווילה הזו. זה פרויקט שפעם, לפני 100 שנה, היה מובן מאליו, שהאדריכל עושה הכל. אבל זה לא קורה הרבה פעמים שנותנים לך את ההזדמנות הזו, האפשרות לייצר סביבה טוטאלית, כמו אמן.
חשוב לי שמה שאני עושה יעניין אותי, גם לטובת הלקוח וגם לטובת עצמך. אין דבר שיותר מפחיד אותי מלחזור על עצמי, אין לי שום עניין בזה. האתגר הוא לאתגר את עצמי ואת הקהל. נתח רחב משוק העיצוב מוכר היום נוסטלגיה ורומנטיקה. אותי מעסיק איך לחדש, איך לעשות משהו שלא נעשה.
ההשראה שלי היא חיים. האמנות. כשאני תקוע אני הולך לראות תערוכה טובה. לפני שבוע ביקרתי בתערוכה של פיקאסו בטייט מודרן. יצירתיות זה דבר מדבק: כשגלגלי המוח חורקים, לראות מישהו שלא חורק אצלו – או חורק בצורה שונה – זה עובד.
אנחנו עובדים היום על שני מלונות מעניינים: בתל אביב ברח׳ מאפ״ו ובפירנצה. בשני הפרויקטים אני לא עושה את האדריכלות כי אלה בניינים שמיועדים לשימור, אבל אני מתכנן רהיטים ומשתף פעולה עם אמנים, שזה דבר חדש יחסית בעבורי.
{{ subtitle }}
{{ i.desc }}
{{ subtitle }}
{{ subtitle }}