מילאנו 2022: הטבע התעורר

שבוע העיצוב של מילאנו לשנת 2022 ביקש להבליט ערכים בסיסיים של קיימות, מלאכת יד וחיבור חברתי. עם פחות תצוגות ראווה והיעדר מבקרים מרוסיה וסין, השאלה שנשאלת היא האם היריד חזר לממדים הגיוניים ומידתיים יותר?

״סלון הרהיטים שהכרנו חזר!״ (The Salone is back, as we know it) כך הכריזו מארגני הסלון דל מובילה, יריד הרהיטים המסחרי של מילאנו, שציין השנה 60 להיווסדו. זה לא עניין של מה בכך: אחרי שב־2020 בוטל האירוע, ובחודש ספטמבר בשנה שעברה הוא נערך בגרסה מצומצמת, השנה היריד נדחה מאפריל ליוני, ולבסוף הוכתר על ידי מארגניו כהצלחה שעלתה על כל הציפיות.

2,175 חברות השתתפו השנה ביריד (27% מהן לא איטלקיות), לצד 600 מעצבים צעירים שהציגו בסלון הלווין של היריד. למעלה מ־262 אלף מבקרים מ־173 מדינות ביקרו בו, כשבלטו בהיעדרם המבקרים מרוסיה וסין (רק לשם ההשוואה, ב־2019 ביקרו ביריד 42 אלף מבקרים משתי מדינות אלו). הפיצוי המספרי הושג בזכות מאמצי המארגנים לפתח שווקים חדשים ולהעמיק את הקשר עם מדינות, שלעתים רחוקות שלחו מבקרים ליריד.

התוצאה הייתה שהיריד המה מבקרים, שכמו כל שנה חיפשו להבין מה התחדש בעולם העיצוב. זו לא הייתה משימה פשוטה: היריד השנה הוכיח שכדי להבין את המגמות והטרנדים לא מספיק להבחין בצורות חדשות או בפאטרנים צבעוניים; צריך לקרוא את האותיות הקטנות.

כך לדוגמה, הכניסה לביתן של מותג העיצוב הוותיק קרטל, מאבני היסוד של העיצוב האיטלקי המודרני, הייתה דרך מסדרון ארוך שלאורכו הוצבו מעין חלונות ראווה שהציגו פריטי עיצוב איקוניים של המותג. מעל כל פריט נכתבו מילות מפתח שהיוו ביחד את הדי.אן.איי של החברה: עיצוב, יופי, קיימות, אינטליגנציה, טכנולוגיה, איכות, תרבות ועתיד.

למרבה ההפתעה, ראשון המוצגים היה כיסא Masters של מעצב העל פיליפ סטארק, שהשתמש בקווי המתאר של שלושה מהכיסאות האיקוניים של המאה ה־20 וחיבר ביניהם. הדבר היה מפתיע מכיוון שהכיסא הושק כבר ביריד של 2009, וגם המוצגים שהופיעו אחריו היו פריטים מוכרים נוספים כמו מנורת Bourgie של פרוצ׳יו לוויאני, כיסא Louis Ghost של סטארק או מדפי תולעת הספרים האיקוניים של רון ארד.

רק מבט מדוקדק יותר בכיתוב הקטן שמתחת לפריטים, גילה שהחידוש שקרטל מציגה באירוע העיצוב הגדול והחשוב בעולם הוא לא בצורה אלא במהות: שימוש בחומרים ממוחזרים ותהליכים בני קיימא. המשך לכך היה אפשר למצוא גם בחלל התצוגה העיקרי, שכלל לדוגמה את כיסא Re-Chair שעיצב אנטוניו צ׳יטריו, ושבתהליך היצור שלו נעשה שימוש בקפסולות קפה משומשות של חברת Illy.

קרטל לא הייתה החברה היחידה ביריד שהצבעוניות השלטת בה הייתה רגועה ושהבליטה מסרים אקולוגיים וחברתיים. מותג השטיחים הספרדי Nani Marquina, שנושא את שמה של המעצבת שהקימה אותו, הפקיע חלק גדול משטח התצוגה שלו לטובת ערימות של שאריות חוטים מתהליך היצור, תוך שהוא מכריז על המחוייבות שלו להפחית את טביעת הפחמן שלו.

תחת הכותרת Re-Rug הוצגו על קירות הביתן שטיחים שבתהליך הייצור שלהם נעשה שימוש באותן שאריות. לדוגמה, השטיח Troupe משובב הנפש של המעצב הספרדי חיימה חיון, ששיתף פעולה בעבר עם אבן קיסר בשבוע העיצוב של מילאנו 2017 במיצב Stone Age Folk, וגם הפעם קיבל את ההשראה מעולם הצמחים והחי ומפולקלור של תרבויות שונות.

אחת התצוגות המרשימות והאופטימיות הייתה של מותג העיצוב האיטלקי Zanotta. תחת הכותרת Reconnect ביקש המותג לחבר מחדש בין אנשים, אובייקטים וכדור הארץ, באמצעות הצגת נופים רחוקים ונחשקים כתגובה לעוצר שכפתה הקורונה.

״בואו נגלה מחדש אנשים אמיתיים עם צרכים אמיתיים ונחזיר אותם למרכז של התהליך העיצובי״, נכתב בכניסה לחלל התצוגה; נעצב רהיטים פונקציונליים, נוחים ובעלי יכולת השתנות, היודעים ללוות אותנו בכל תקופה בחיי היומיום; אובייקטים עיצוביים היודעים להתיישן באופן מושלם״.

מסרים דומים היה אפשר למצוא ביריד בחלק הדו־שנתי שהוקדש השנה למטבחים. ״חיים איטיים, טכנולוגיה וקיימות הן מילות המפתח בעקבות השינויים החברתיים האחרונים״, כתבו מארגניו, שהתייחסו לזמן הרב שבילתה האנושות במרחב הביתי בשנתיים האחרונות. ״בעקבות המגיפה אכלנו במטבח, בישלנו במטבח, אבל גם עבדנו, למדנו, אירחנו וכן הלאה״.

כך, אפשר היה לזהות השנה רצון לעצב את המטבח כחלל שנעים לשהות בו, עם פתרונות אד־הוק לחללים קטנים יותר. הדבר בא לידי ביטוי בגימורים אלגנטיים, בקווים מעוגלים, ובמנעד צבעוני שנע בין סקאלה שמרנית וקלאסית לצבעוניות עזה שמבטאת שמחת החיים.

גם הקיימות הפכה לקריטריון חוצה מותגים, שבא לידי ביטוי בחיסכון באנרגיה, בהפיכת המטבח לחלק מהבית החכם, בהעדפה לחומרים טבעיים וחמים כמו עץ ואבן (לצד חומרים קרים יותר כמו פלדה וזכוכית), ובמטבחים מודולריים עם שימוש בחומרים שאפשר למחור או ביחידות שאפשר לעשות בהן שימוש חוזר.

הרבה ירוק וקצת חום

הגישה החברתית והאקולוגית הובלטה גם מחוץ ליריד המסחרי, בין אם במהות ובין אם במראית עין – בצבעוניות רגועה של חומים וירוקים ובחומריות רכה. כך לדוגמה, מותג העיצוב האיטלקי Moroso ביקש להבליט באולם התצוגה שלו במרכז העיר איזון והרמוניה עם הסביבה והטבע. הדבר בא לידי ביטוי בשימוש בכותנה ובצמר ממוחזרים ובשאריות ייצור, שהעניקו לפריטי הריהוט טקסטורה מובחנת.

מבין ארבע הקולקציות החדשות שהוצגו בלטה בכניסה לאולם התצוגה הקולקציה החדשה של סטודיו Front השוודי, Pebble Rubble. המאפיין הבולט ביותר שלה היה הדמיון של הכורסאות והספות לחלוקי נחל שלוטשו על ידי הגשם והרוח וכוסו בצמחיה שריככה את החספוס שלהם והפכה אותן לנוחות ומסבירות פנים.

מעצב העל הבריטי טום דיקסון חזר למילאנו בפעם ה־20 עם מיני רטרוספקטיבה. לצד כמה מפריטי העיצוב המוכרים ביותר שלו, שחלקם הוצגו לראשונה במיצב The Restaurant של אבן קיסר בשבוע העיצוב מילאנו 2016 – הוא הציג בקומת הכניסה של פלאצו סרבלוני במרכז העיר פריטי ריהוט חדשים, כולל כאלו שעשויים מצמחים ימיים (eelgrass) ומתפטיר (mycelium). בכך גם הוא הצטרף לטרנד העולמי של חזרה לתהליכים שקורים בטבע והניסיון להשתמש בהם ביצור תעשייתי.

Floating Forest, המיצב של האדריכל האיטלקי סטפנו בוארי בתעלות בשכונת Naviglio, המשיך את העניין שלו בניסיון להחזיר את הטבע לערים. לאחר שתכנן את אחד המבנים האיקוניים העכשויים של מילאנו – מגדלי Bosco Verticale שעטופים לכל גובהם בעצים – בוארי שיתף פעולה עם מותג ההנעלה והאופנה טימברלנד ויצר מיצב שדימה יער צף המתפקד כמערכת אקולוגית עצמאית, עם 610 צמחים שונים.

בוארי מבקש לקדם חזון לעתיד עירוני ירוק ושוויוני יותר, כחלק מהמאבק בהשפעות שינויי האקלים לטובת שיפור איכות החיים של תושבי העיר. הוא מדגיש כיצד הכנסת טבע למרכזי ערים יכולה להפחית זיהום אוויר ולשפר את בריאות הסביבה, תוך שיקום המגוון הביולוגי לדורות הבאים.

ואם מדברים על עירוניות וזיהום אוויר, לא רחוק משם בשכונת טורטונה, חברת Lexus הציגה בסופרסטודיו את המיצב הצבעוני Sparks of Tomorrow שעוצב על ידי ג׳רמן ברנס כחזון לעתיד מקיים. במרכז המיצב היה אפשר היה לראות את קווי המתאר של דגם ה־RZ החשמלי, דגם הסוללה החשמלית הייעודית הראשונה של החברה, מוקף בקולקציית המשי האוורירית Code 130° של Aqua Creations, שהעניקה למיצב תחושה חלומית ואופטימית.

ענקית הטכנולוגיה אמזון הפתיעה אף היא כשהגיעה למילאנו, והציגה מיצב מרהיב של מבוך מראות בגן האוניברסיטה, בהשראת מבוכי הצמחייה של הגנים האיטלקיים הקלאסיים. בין קירות מראה מעוגלים בגבהים שונים, שכולם נושאים את סמל החץ המוכר של החברה, שולבה תצוגה של מוצרים – שאפשר היה כמובן לקנות בעזרת סריקת ברקוד שהפנה לאתר של אמזון. הפרויקט, בשיתוף עם סטודיו ליסוני, שילב הצדעה לפריטי עיצוב איטלקיים לצד הצהרת מחויבות לשמירה על הסביבה והאקלים: בכניסה למיצב נכתב שהחברה פועלת להפחתת פליטת CO2 לאפס עד 2040, עשר שנים מוקדם מאמנת פריז הבינלאומית.

כמו עיפרון שמחליק על פני הדף

אמזון לא הייתה מותג הענק הגלובלי היחיד שרצה להתקדם ערכים של עיצוב. חברת הריהוט השוודית איקאה הציגה בשכונת טורטונה ומול הסופרסטודיו את ״פסטיבל איקאה״ שהשתרע על שטח של 2,500 מ״ר. לצד בריכת כדורים לילדים, האפשרות – איך לא – לקנות נקניקיה טבעונית, ובית שתי קומות שכלל ״הצעות הגשה״ למשפחות מסוגים שונים, החברה קיימה במקום הופעות ומפגשים עם מעצבים.

בחלל נפרד היא הציגה גישה מכילה ששמה דגש על כך שיותר ויותר אנשים בעולם גרים (ויגורו) לבדם, ועל המשמעות של המעבר הראשון לדירה משלך. אלברטו קוסטה, מעצב בחטיבת הריהוט הביתי של איקאה איטליה, סיפר שהדבר הוביל לכך שהשנה החברה הדגישה צבעונית וחיות שמפצות על הסביבה הרגשית המאתגרת של השנתיים האחרונות.

״כשאתה עובר דירה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ולהיות מי שאתה רוצה, גם אם מדובר בחלל קטן. הבית משקף את מי שאתה. גם בלילה הראשון, לא משנה אם הכל עדיין בקופסאות, באמצעים פשוטים תוכל להפוך חלל לבית; מספיק שתהיה לך שרשרת אורות, צלחות וסכו״ם משלך, ואתה יכול להרגיש בבית״.

תחושה אנושית ולא תעשייתית נכחה גם בפריטי הקראפט הרבים שהציגו מעצבים צעירים רביים בחללי תצוגה אלטרנטיביים ברחבי העיר, לצד חברות ותיקות ומותגי אופנה יוקרתיים. לדוגמה, בחלל התצוגה של מותג הרהיטים האיטלקים Cassina, הציג סטודיו פורמהפנטזמה את Post Scriptum, אוסף ייחודי של חפצי פורצלן מצוירים ביד, שפותחו בשיתוף פעולה עם מותג הקרמיקה הוותיק Ginori 1735. הסטודיו בחר מארכיון החברה כמה מהצורות המוכרות ביותר שלה, והעניק להן פרשנות עכשווית, ״כמו עיפרון שמחליק על פני הדף״.

מותג היוקרה הצרפתי Hermes שם דגש השנה על פריטי הטקסטיל בסביבה הביתית. בתוך ארבעה מבנים שדומים בצורתם למגדלי מים מוארים, עשויים מעץ ומכוסים בנייר צבעוני שקוף, הציג המותג קולקציית פריטי טקסטיל שהציגו איזון בין חומרים (עור, פורצלן, בד), צבעים וקומפוזיציות גרפיות – במשחק עדין של מרקם, חומר, צבע ושקיפות.

הוט קוטור ומרקמים של ספגטי

ובכל זאת, לצד ההתמקדות בטבע ירוק ובסוגיות חברתיות ואקולוגיות, אי אפשר לבקר בבירת האופנה של מילאנו בלי קצת בלינג בלינג וחגיגה של צבע. מגזין ״טוילט־פייפר״ פתח את דלתות הבית המטורף, הצבעוני והמפתה שלו. המגזין הדו־שנתי שהקימו מאוריציו קטלאן ופיירפאלו פרארי לפני כעשור, מתבסס על אימג׳ים שנויים במחלוקת, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות השפע, העודפות והיחסים המורכבים בין האדם לטבע.

טפטים מקיר לקיר בשלל צבעים (ומרקמים של ספגטי), רהיטים מוגזמים ומראות ענק קורצות וממצמצות – כולם מילאו עד כלות את הבניין, שבמשך השנה משמש כמשרדי מערכת המגזין. בין המוצרים החדשים, שהופכים את חיי היומיום לביזאריים וליצירתיים, היה אפשר למצוא גם מראות חתוכות או מזוודות ותיקים עם כיתוב ה־SHIT המפורסם.

מותגי ההוט קוטור של דיור, מיסוני, ורסצ׳ה או דולצ׳ה וגבאנה, הפגינו אף הם נוכחות בעיר והציגו את קולקציות הבית שלהן, תוך שהן מתחרות מי מציג קולקציה צבעונית, מופרכת ונועזת יותר. מותג היוקרה לואי ויטון בלט באלגנטיות כהרגלו, וציין עשור לסדרת Objects Nomades עם קולקציה צבעונית במיוחד. החברה, שצמחה מייצור תיקי עור וארגזי מסעות, מזמינה כבר כמה שנים מעצבים מהשורה הראשונה ליצור רהיטים וחפצים בהשראת מסעות בעולם

השנה כללה התצוגה פריטי ריהוט נבחרים שעוצבו לאורך השנים על ידי מעצבי על כמו האחים קמפאנה, מרסל ונדרס ופטרישיה אורקיולה. סטודיו Raw Edges (יעל מר ושי אלקלעי) – שבשנת 2014 הציגו ביחד עם אבן קיסר את Islands, אי מטבח באורך 18 מטרים שהתמקד בתפיסה קונספטואלית חדשה בכל הנוגע לאחסון, מזון ואכילה בחלל המטבח – הציגו גרסת חדשה ל־Cosmic Table, כשולחן שמיועד לשימוש בחללי חוץ.

מוקדם להגיד כיצד ייראה שבוע העיצוב של מילאנו בשנים הבאות: האם הוא ישמור על מעמדו כאירוע העיצוב שאסור להחמיץ תוך שהוא שומר על ממדים הגיוניים ומידתיים, והאם המסרים החברתיים והאקולוגיים ימשיכו לחלחל למותגי הענק. בינתיים אפשר להסתפק בשאיפה שאותם ״חפצים נוודיים״ – כמו גם פריטי העיצוב האחרים שהוצגו במילאנו – יוכלו לשמש אותנו במסעות פיזיים, ולא רק כדימויים מפתים למסעות דמיוניים שאנו נאצלים לצרוך רק מבעד למסך המחשב.