סטודיו מודו: התאמה אישית ביצור המוני

״לפעמים אני מרגיש שהמטרה שלי היא לגלות את הדבר הכי נכון לאתר, מן יצירה חד־פעמית שאי אפשר לחזור עליה״, אומר האדריכל פרח פרח. ״רק ככה אפשר לעשות אדריכלות טובה שמתחשבת במקום, בסביבה ובאנשים״

The Breathing Building from Architect Farah Farah on Vimeo.

קרדיטים: אדר’ פרח פרח, אדר’ מוט בודק, פרופ’ דויד אלעד הדמיות: סטודיו בונסאי

לאחר שסיים את לימודי האדריכלות בטכניון, במשך תשע שנים עבד האדריכל פרח פרח כשכיר, עד שלפני ארבע וחצי שנים יצא לדרך עצמאית והקים את מודו סטודיו אדריכלות ובינוי ערים. ״רציתי להקים משרד שיודע לתת מענה שמותאם טוב יותר ללקוח״, הוא מספר. ״באדריכלות יש מושג בשם מודולר – משהו חזרתי, יצור תעשייתי – אבל אני רציתי משהו באמצע, שישלב התאמה אישית, מה שנרא היום mass customization. כך נולד מודו: במטרה לשים יותר דגש על מה שהלקוח הסופי צריך, גם אם הוא לא הלקוח  הישיר שלי, אלא מי שיגור בסופו של דבר בדירה או בבנין שאני מתכנן ליזם״.

כיום המשרד עוסק במנעד רחב של פרויקטים: בינוי ערים, מבני מגורים, מבני ציבור, מכללות, אולמות ספורט. במקביל פרח מלמד במחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה וחבר בוועד הארצי של עמותת האדריכלים. ״אני מנסה להשפיע איפה שאפשר ולשפר את תנאי העיסוק במקצוע בעזרת חוקים, תחרויות או יצירת הזדמנויות בפרויקטים ובפיילוטים ממשלתיים״.

בתחילת דרכו המקצועית זכה פרח בפרס עזריאלי לאדריכלות ובמקום השני בתחרות לתכנון מוזיאון אום אל פחם. לפני שנתיים היה חלק מצוות שהציג עבודה משותפת עם מדען מתחום הביולוגיה בביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה. תכנון המוזיאון מייצג מבחינתו את הניסיון התמידי ״לא לתכנן בכוח אלא פשוט למצוא את התכנון שכבר נמצא באתר. זה סוג של גילוי, תהליך לא פשוט, כי אתה אף פעם לא יודע מתי זה יקרה.

״יש לך מגבלות שהאתר מכתיב ואתה צריך להיכנס למשבצת. לפעמים אני מרגיש שהמטרה שלי בתהליך היצירה היא לגלות את הדבר הכי נכון לאתר, מן יצירה חד־פעמית שאי אפשר לחזור עליה. רק ככה אפשר לעשות אדריכלות טובה שמתחשבת במקום, בסביבה ובאנשים״.

על העבודה לביאנלה הוא מספר ש״זה היה תהליך מרתק, לתכנן בנין נושם, שיודע למזג את עצמו תוך צריכת אנרגיה מינימלית, כחיקוי של מערכת הנשימה האנושית ושל מה שקורה בחלל אף. למדנו את עולם הנשימה וכך הבנו שאפשר ליישם את האופן שהוא פועל תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות״.

בצד השני של המשוואה, עומדת הבנייה הפרטית. לאחרונה תכנן המשרד פנטהאוז בנצרת, וכדי להגשים את החזון העיצובי שלו השתמש פרח במשטחים של אבן קיסר. ״שם האתגר היה ליצור חלל עם קווים זורמים, שמשלב מספר אלמנטים עם קו אחיד, כמו משיחת מכחול אחת. היה שם אלמנט כניסה, ספריה, שרציתי להפוך בהמשך למטבח: אתה נכנס לבית, הספריה מקבלת אותך, והופכת בהמשך למטבח. האתגר היה לקחת משטח ולקפל אותו, להשתמש בו בצורה חופשית עם כל המגבלות של משקל וטכניקת התקנה, ועדיין להגיע לתוצאה שתיראה אלמנט אחד.

״לשם כך השתמשנו בשני משטחים של אבן קיסר, האחד בחיפוי קיר בדמוי בטון, והשני משטח שחור עם טקסטורה. היה לי חשוב ליצור קונטרסט בין החומרים אך עדיין לשמור על סקאלת צבעים אלגנטית. אבן קיסר מציעה מניפה מאוד רחבה של משטחים, והיה לי הרבה יותר קל למצוא את המשטחים הספציפיים שמתאימים לבית הזה, בגוון ובפרטים. גם מבחינה פרקטית, רגישות לחום, שיטת העיבוד וכן הלאה ומיומנות של בעלי מקצוע, היה לי ברור שהחומר המתאים ביותר הוא המשטחים של אבן קיסר״.

בימים אלה, הוא מוסיף, המשרד עוסק בביצוע של מספר פרויקטים של בנייה פרטית שכוללים בין היתר תכנון דירות פנטהאוז, שנעשה בהן שימוש נרחב במשטחי אבן קיסר, אם זה בחיפויי קירות, במטבחים ובחדרי אמבטיה. ״אלה משטחים איכותיים שמעניקים תחושה ביתית: במובן מסוים אבן קיסר הפכה לחלק בלי נפרד מהבית הישראלי. הם מתאימים לכולם, לא משנה איזו דירה יש לך״.